ארה״ב נגד איראן או נגד סין? עד כמה חירותם של תושבי איראן חשובה לארה״ב ולישראל?

ארה״ב נגד איראן או נגד סין? עד כמה חירותם של תושבי איראן חשובה לארה״ב ולישראל?

ארה״ב היה לה נוסחה פשוטה: אני מנתקת לך את הכסף, מפעילה לחץ על השלטון שלך, ובסוף אתה נאלץ להיכנע. על הנייר הכול היה הגיוני; אבל הייתה בעיה אחת: הנפט מצא את הדרך שלו.

הרפובליקה האסלאמית הייתה עם נפט, גם ונצואלה הייתה עם נפט, וגם לסין הייתה קונה שלו. הנפט הלך והכסף חזר; עם ספינות שהשם והדגל שלהן הוחלפו, חברות כיסוי ומתווכים שמידי פעם מצאו דרך חדשה לעקוף את הסנקציות. ארה״ב חסמה דרך אחת, בצד השני פתחו דרך אחרת. ובמקום הזה קרה דבר חשוב: הכסף מעולם לא נותק לגמרי. עבור המשטרים האלה חשוב לא להיות עם כסף; חשוב שזה לא יהפוך למצב שבו אין להם כסף.

לכן הנוסחה של ״סנקציות, לחץ, ניתוק הכנסה ושינוי התנהגות״ בהדרגה הפכה ל״סנקציות, לחץ, סין קונה נפט, הכסף חוזר והמשטר נשאר על הרגליים״. והסיפור לא נגמר כאן. כל משטר שלא נפל, הפך בעצמו לחלק מדרך ההצלה של השלטון הבא. בכל פעם שאמריקה סגרה דלת אחת, בצד השני חיפשו חלון; עד שכבר לא התעסקנו בכמה עסקאות של נפט: נוצרה שרשרת.

הנפט היה הדם של המחזור הזה; הכסף היה הדופק שלו; הכוח היה רצועת החיזוק שלו. כל עוד שלושת אלה המשיכו להסתובב, גם הגלגל המשיך להסתובב.

הסנקציות היו אמורות להיות נשק; אבל כאשר הנפט המשיך למצוא את דרכו, הן לאט לאט הפכו למטרד. ארה״ב אמרה: ״אני לא אתן לך למכור״. השרשרת ענתה: ״לא חייבים למכור בקלות; מספיק שעוד יהיה אפשר למכור״. מטען אחד כאן, ספינה שם, מתווך באמצע, קונה עם הנחה. בדיוק ככה. לא היה צריך להכניס למדינה מיליארדי דולרים; מספיק היה שהזרמת הכסף לא תגיע לאפס.

וארה״ב הבינה שכדי לשבור את השרשרת הזו, סנקציות בלבד לא מספיקות; צריך לפגוע גם בעצם המסלול של הנפט. הוציאו את ונצואלה ממסלול החישוב הזה, ועכשיו עברו למסלול הנפט של הרפובליקה האסלאמית. הפעם, ארה״ב רונתק את הדרך שבה נפט הופך לכסף, וכסף הופך לכוח. רק דבר אחד יכול להקשות על המשחק הזה עבור ארה״ב: מחיר הנפט; היא צריכה לשבור את השרשרת, בלי לתת לכך להשתלט על העלות של המכה הזו באמצעות עליית מחיר הנפט.

פ נ: לפי ניתוח זה ברור שאין מלחמה בין ארה״ב לאיראן, אלא שהמטרה של ארה״ב מכוונת לסין אך בעקיפין. לכן אני אומר שרק המדיניות של ישראל היא שגורמת להפלת הרפובליקה האסלאמית, בלי קשר לכך שאין שום מדינה שאוהבת אותנו בעיניים עצומות; אבל ברגע שהאינטרסים שלה קשורים אלינו, זה מספיק.