בקצרה
נכון ל-13 בנובמבר 2026, ועידת COP31 באנטליה, טורקיה, דנה בהתחייבות וולונטרית להעלות את חלקו של החשמל ל-35% מצריכת האנרגיה הסופית העולמית עד 2035, במימון אקלים, ביעד הסתגלות ובמנגנון מעבר צודק, כשהשיחות אמורות להסתיים ב-20 בנובמבר והתוצאה הכוללת עדיין פתוחה [1][2][3].
עיקרי הדברים
- COP31 נפתחה באנטליה ב-9 בנובמבר 2026 ומתוכננת להיסגר ביום שישי 20 בנובמבר, עם השתתפות של כמעט 200 מדינות [1].
- מוראט קורום מטורקיה הוא נשיא COP31, ואילו כריס באואן מאוסטרליה מנהל את המשא ומתן במסגרת נשיאות משותפת שהוסכמה ב-COP30 [1][3].
- הרעיון המרכזי של המארחות הוא התחייבות וולונטרית "35 by 35": חשמל ב-35% מצריכת האנרגיה הסופית העולמית עד 2035, לעומת כ-23% כיום [5].
- Carbon Brief ספר 102 סעיפי סדר יום מהותיים לפני הוועידה; עד 12 בנובמבר ל-44 מהם היה טקסט טיוטה ו-11 נדחו או הוטלו הצידה [3][7].
- התחייבויות ציבוריות למימון אקלים מצד מדינות מפותחות ירדו ביותר מ-70%, לכ-11.7 מיליארד דולר בשנה, מעריך Carbon Brief [4].
- ארצות הברית נעדרת שנה שנייה ברציפות, וקבוצה הכוללת את רוסיה, ערב הסעודית ומדינות Like-Minded Developing Countries מטילה ספק בצורך בהחלטת כיסוי [2][6].
בעמוד הזה 12 חלקים
- מהי COP31 ומתי היא מסתיימת?
- מי מנהל את COP31?
- מהי ההתחייבות לחשמול 35 by 35 ב-COP31?
- מדוע מימון אקלים הוא הסוגיה הקשה ביותר ב-COP31?
- מה עוד נמצא בסדר היום של המשא ומתן ב-COP31?
- האם COP31 תפיק החלטת כיסוי?
- מדוע COP31 חשובה אם אינה שנת ציון דרך?
- מה צפוי הלאה ב-COP31?
- טעויות נפוצות
- שאלות נפוצות
- מילון מונחים
- מקורות
מהי COP31 ומתי היא מסתיימת?
COP31 היא ועידת האקלים של האו״ם לשנת 2026, הנערכת באנטליה שבחוף הים התיכון של טורקיה בין 9 ל-20 בנובמבר 2026 [1]. UN News דיווח שכמעט 200 מדינות הגיעו לפתיחה ושצפויים יותר מ-90,000 איש בעיר [1]. הוועידה מתוכננת להיסגר ביום שישי, 20 בנובמבר [1].
COP הוא ראשי התיבות של Conference of the Parties, ועידת הצדדים לאמנת האקלים של האו״ם. מדי שנה ממשלות נפגשות כדי לנהל משא ומתן על הכללים וההחלטות המפורטים הנגזרים מהסכם פריז מ-2015. Carbon Brief מציין שעיקר כל ועידה הוא המשא ומתן על מספר רב של טקסטים משפטיים, שעליהם מתמקחים ב"אזור הכחול" הסגור דיפלומטים מכמעט 200 מדינות, השנה ללא ארה״ב [3].
בפתיחת הוועידה ב-9 בנובמבר אמר מזכיר הביצוע של UN Climate Change, סיימון סטיל, למשלחות ש"ההתקדמות רחוקה מלהיות מספקת או הוגנת מספיק" וקרא להן "להאיץ פתרונות" [1]. "אף COP אינה כדור קסם", הוסיף [1]. לורן פבייוס, נשיא COP21 לשעבר, אמר ל-Reuters ש"מילת המפתח באנטליה היא יישום" [2].
למדע שמהווה רקע לשיחות, ראו State of the Climate 2026: What WMO's COP31 Report Says, העוסק בדוח ארגון המטאורולוגיה העולמי שפורסם לקראת הוועידה.
מי מנהל את COP31?
טורקיה מארחת את COP31 ומחזיקה בנשיאות, אך אוסטרליה מנהלת את המשא ומתן, הסדר חריג שהוסכם ב-COP30 [1][3]. שר הסביבה של טורקיה, מוראט קורום, נטל את הפטיש כנשיא COP31 בבוקר הפתיחה, ואילו שר שינוי האקלים והאנרגיה של אוסטרליה, כריס באואן, מפקח על המשא ומתן בתפקיד "נשיא המשא ומתן" [1][3].
"ההחלטות שלנו חייבות לקבל צורה בתשתיות של עיר, בשדה של חקלאי ובקו הייצור של מפעל. משפחות חייבות להרגיש את השפעתן בחשבונות אנרגיה נמוכים יותר", אמר קורום למשלחות [1].
באואן הכריז על תוכנית לבנות החלטה בהובלת הנשיאות לאורך כל הוועידה ולא להמתין לימים האחרונים [1]. "אנחנו יודעים שיהיו הבדלי עמדות – לגבי ערך ההחלטה, מרכיביה, כמה רחוק נלך. אבל התפקיד שלנו הוא לעבוד על סגירת ההבדלים האלה ולספק את ההחלטה השאפתנית ביותר, המכוונת ביותר לתוצאות, שהקונצנזוס יאפשר", אמר [1].
Carbon Brief מדווח שהשניים מתכוונים להפיק "טקסט כיסוי", מסמך מדיני כולל שמסכם תוצאות מרכזיות ויכול לכלול סוגיות שאינן בסדר היום הרשמי [3]. המסמך הזה הפך לאחת מנקודות החיכוך הראשונות של הוועידה, כפי שמפורט בהמשך.
מהי ההתחייבות לחשמול 35 by 35 ב-COP31?
זוהי התחייבות וולונטרית, בהובלת טורקיה ואוסטרליה, להעלות את חלקו של החשמל בצריכת האנרגיה הסופית העולמית ל-35% עד 2035, מכ-23% כיום, לפי Climate Home News [5]. Reuters מתאר את מטרת המארחות כהצבת החשמול במרכז ההסכם הסופי [2]. Carbon Brief מציין שהיעד עשוי להופיע גם בטקסט הכיסוי [3].
ההתחייבות אינה מפרטת כיצד יש לייצר את החשמל הנוסף [5]. זו הביקורת העיקרית. Reuters מדווח שמבקרים אומרים שהיא עשויה לעשות מעט כדי לבלום התחממות בלי תוכנית ברורה יותר להפחתת השימוש בדלק מאובנים [2].
נכון ל-12 בנובמבר, לפחות 14 מדינות תמכו בה בפומבי, לפי ניתוח של Climate Home News של נאומים והצהרות [5]. לצד אוסטרליה (המובילה את ההתחייבות יחד עם טורקיה) ואתיופיה, הן כוללות את גרמניה, נורווגיה, פינלנד, דרום קוריאה, פקיסטן, זימבבואה, אסוואטיני, טוגו, ליכטנשטיין, פלאו, סיישל ואיי שלמה [5]. הציפייה הרווחת הייתה שהאיחוד האירופי יצטרף לאחר שמדינות החברות יאשרו זאת רשמית [5]. לא צפוי שהנשיאות תפרסם רשימה מלאה של התומכים לפני השבוע השני [5].
התמיכה מגיעה עם תנאים. פלאו אמרה שחשמול "אסור שיהפוך לתחליף או להסחת דעת" ממעבר מדלקים מאובנים, וסיישל אמרה שחשמול פעילויות נוספות תוך המשך שריפת דלקים מאובנים "לא יניב את מלוא התועלת הכלכלית או האקלימית" [5]. שר האנרגיה של ערב הסעודית טען שהרחבת החשמול "אינה בהכרח אומרת הפחתת פליטות" אם מתעלמים ממקורותיו [5]. באואן הגן על התכנון ואמר ש"חשמול הוא כמעט תמיד דבר טוב" [5].
מדוע מימון אקלים הוא הסוגיה הקשה ביותר ב-COP31?
משום שמדינות מתפתחות רוצות גישה מהירה יותר לכסף, בעוד התחייבויות חדשות של מדינות עשירות ירדו בחדות [1][4]. UN News כינה את המימון אחת הסוגיות הקשות ביותר, כשמדינות מתפתחות מבקשות גישה מהירה יותר למימון להסתגלות ולפיתוח נקי יותר [1].
ניתוח של Carbon Brief שפורסם ב-11 בנובמבר מצא שהתחייבויות ציבוריות למימון אקלים מצד מדינות מפותחות ירדו ביותר מ-70% ב-2026 [4]. רוב ההתחייבויות הרב-שנתיות פקעו ב-2025, ורק חמש מדינות הכריזו על חדשות, כשבריטניה היא התורמת הגדולה היחידה ביניהן [4]. כתוצאה מכך, מימון האקלים הציבורי שהובטח לשנים הקרובות מסתכם בכ-11.7 מיליארד דולר בשנה, לעומת רמות אחרונות של כ-40 מיליארד דולר [4].
Carbon Brief אומר שארה״ב, שהתחייבה ל-11.4 מיליארד דולר בשנה בממשל הקודם, לא תספק מימון אקלים רשמי כלשהו בשנים הקרובות לאחר שנסוגה שוב מהסכם פריז [4]. מומחים שמצוטטים על ידי Carbon Brief מצביעים על סכסוכים, לחץ פיסקאלי ושינויים פוליטיים במדינות התורמות [4].
יש גם צעדים קטנים יותר. Climate Home News מדווח שאיי שלמה התחייבו ל-400,000 דולר לקרן האקלים הירוקה (Green Climate Fund), מדינת האי הקטנה הראשונה שעושה זאת, ושבריטניה, נורווגיה וקנדה הכריזו על שותפות, כאשר ראש ממשלת נורווגיה ציין שאיפה משותפת לספק ולגייס 10 מיליארד דולר למימון אקלים בינלאומי עד 2030, כולל הון פרטי [6]. מדינות מתפתחות גם מקדמות תוכנית עבודה למימון אקלים כדי לדון בהגדלת הכסף הציבורי [4].
מה עוד נמצא בסדר היום של המשא ומתן ב-COP31?
יותר מ-100 סעיפים נפרדים, ומתוכם שלושה בולטים: הסתגלות, תוכנית העבודה להפחתת פליטות ומנגנון מעבר צודק [3][7]. המעקב של Carbon Brief ספר 102 סעיפי סדר יום מהותיים לפני הפתיחה [3]. עד היום הרביעי, 12 בנובמבר, 11 נדחו או הוטלו הצידה, ל-44 היה סוג כלשהו של טקסט טיוטה ול-48 לא היה כזה, מצב ש-Carbon Brief תיאר כרגיל בשלב זה [7].
- היעד הגלובלי להסתגלות. המדינות מנסות לסיים את היעד הזה [3]. טיוטת 12 בנובמבר מציעה שלוש אפשרויות לגבי המטרה של COP30 לשלש את מימון ההסתגלות: ללא טקסט, העברת הסוגיה לתוכנית העבודה למימון אקלים, או הגדרת קו הבסיס כ-40 מיליארד דולר ב-2025, שיעלה ל-120 מיליארד דולר עד 2035 [7].
- תוכנית העבודה להפחתת פליטות. הצדדים חלוקים אם תהליך הפחתת הפליטות הזה צריך להימשך עד 2030 או עד 2040 [7]. הטיוטה כוללת גם טקסט בסוגריים על "ועדת הפחתה" קבועה, רעיון שמיוחס בטיוטה לשווייץ [7].
- מעבר צודק. המשא ומתן עוסק בפרטי מנגנון חדש למעבר צודק, המכונה מנגנון בלם-אנטליה למעברים צודקים עולמיים [3].
- סעיפי מימון. COP30 הוסיפה לסדרי היום העתידיים את מימון האקלים לפי סעיף 9.1 ואת יישור זרמי המימון לפי סעיף 2.1c [3].
סוגריים מרובעים בטיוטה פירושם שהנוסח טרם סוכם, ולכן טיוטות עם סוגריים רבים מעידות על מחלוקת עמוקה [3]. סעיף נחשב סגור כשכל הסוגריים נפתרו, ומאומץ רשמית כשנשיא ה-COP מכריז עליו בפטיש במליאת הסיום [3].
האם COP31 תפיק החלטת כיסוי?
זה לא בטוח. החלטת כיסוי מתוכננת, אך רוסיה, ערב הסעודית ומדינות Like-Minded Developing Countries הטילו ספק אם יש בה צורך בכלל [3][6]. Climate Home News דיווח ב-12 בנובמבר שרוסיה, ערב הסעודית ומדינות Like-Minded Developing Countries, קבוצה הכוללת את הודו וסין, הטילו ספק בלגיטימיות התהליך שהציעה אוסטרליה ובשאלה אם יש צורך בהחלטת כיסוי בכלל [6].
אנליסטים שמצוטטים על ידי Climate Home News קושרים את ההתנגדות לגישה החריגה של הנשיאות להוביל את תהליך טקסט הכיסוי מההתחלה ולא בשלב מאוחר בשיחות [6]. "הם רצו שקיפות מלאה ולתת למדינות הזדמנות להתכונן, אבל זה גם חשף אותם לביקורת", אמרה קוזימה קסל מ-E3G [6]. אנליסטים שמצוטטים על ידי Climate Home News אמרו שלא ברור אם ההתנגדות היא קו אדום אמיתי או מנוף במשא ומתן [6].
התומכים רוצים שהטקסט יכלול:
- תגובה חזקה לחריגה מגבול ה-1.5°C של התחממות, כפי שדורשות בין היתר מדינות אי קטנות ומדינות אירופיות [6];
- נוסח על מתאן, יערות, גישה למימון אקלים ואובדן ונזק, כפי שביקשו מדינות מסוימות [6];
- יעד החשמול [3].
Climate Home News דיווח שאוסטרליה צפויה לפרסם סיכום של הדיונים הראשוניים ביום שישי 13 בנובמבר ולקבל הגשות כתובות עד יום שבת 14 בנובמבר, אז צפויה טיוטה ראשונה של החלטת הכיסוי [6]. התאריכים האלה הם כפי שדווחו ב-12 בנובמבר ועשויים להשתנות.
מדוע COP31 חשובה אם אינה שנת ציון דרך?
משום שהיא בוחנת אם הבטחות קיימות הופכות למעשים, על רקע טמפרטורות עולות ומימון יורד [1][2][4]. UN News מתאר את COP31 ככזו שמתמקדת בהפיכת התחייבויות קיימות למעשים ולא בהשגת הסכם היסטורי יחיד [1]. Carbon Brief מציין שהיא נופלת באמצע בין שני סקרי מצב עולמיים, הביקורות התקופתיות של ההתקדמות הקולקטיבית [3].
הסיכונים מוחשיים. Reuters מדווח שדוח של האו״ם בחודש שעבר מצא שהעולם בדרך לפרוץ את גבול ההתחממות של 1.5°C [2]. UN News ציין שאל ניניו חזק מאיים להחמיר מזג אוויר קיצוני [1]; ראו El Niño 2026: How Strong It Is and What It Means for Winter למשמעות לחודשים הקרובים. UN News דיווח גם שבצורת קשה בבוליביה הרגה יותר מ-75,000 ראשי בקר והשפיעה על יותר מ-114,000 משפחות, לפי נתונים רשמיים [1].
הגיאופוליטיקה מכבידה על השיחות. מנהיגים, ובהם נשיא ברזיל לולה, אמרו לוועידה שמלחמות וסכסוכי סחר דחקו את האקלים מסדר היום; "התחלנו לדבר יותר על נשק ועל מכסים מאשר על הישרדות הדורות הבאים", אמר לולה [2]. מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש הזהיר ש"משבר האקלים עוקף אותנו" [2]. Reuters מציין שארה״ב דילגה על השיחות שנה שנייה ושמדינות G7 אחרות לא שלחו את מנהיגיהן הבכירים [2].
גם חקלאות על הפרק: UN News אומר שמזון וחקלאות אחראים לכשליש מפליטות גזי החממה העולמיות, והמדינות סוקרות את תוכנית שארם א-שייח' בנושא חקלאות וביטחון תזונתי [1].
מה צפוי הלאה ב-COP31?
המשתתפים במשא ומתן ממשיכים אחרי נאומי המנהיגים, כשהסגירה הרשמית נקבעה ל-20 בנובמבר [1]. מנהיגים נאמו בוועידה ב-11 בנובמבר לפני שהעבירו את ההובלה חזרה למנהלי המשא ומתן [2]. השלבים העיקריים שכדאי לעקוב אחריהם:
- טיוטה ראשונה של החלטת הכיסוי, צפויה סביב שבת 14 בנובמבר אם התהליך יתקיים [6].
- רשימת תומכי 35 by 35, שהנשיאות צפויה לפרסם בשבוע השני [5].
- התחייבויות מימון, עם מעטות חדשות עד כה ומדינות מתפתחות הדוחפות לתוכנית עבודה למימון [4].
- טקסטים בנושא הסתגלות והפחתת פליטות, שבהם אפשרויות וסוגריים מראים את הפערים שנותר לסגור [7].
מתאן הוא חוט נוסף. Climate Home News מדווח שצרפת קראה להתייחסות חזקה למתאן בהחלטת הכיסוי, ושאוסטרליה אמרה שתחתום על התחייבות וולונטרית לפליטות מתאן כמעט אפסיות במגזר הדלקים המאובנים [6]. Climate Home News מדווח שסקר המצב העולמי של 2028 יסתיים ב-COP33 [6].
כל החלטה סופית דורשת קונצנזוס ומאומצת רק כשהנשיא מכריז עליה בפטיש במליאת הסיום [3]. עד אז כל טיוטה עשויה להשתנות. המדריך משקף את מצב העניינים ב-13 בנובמבר 2026 ויהיה צורך לעדכן אותו עם סיום הוועידה.
| פריט | פרטים | מקור |
|---|---|---|
| תאריכים | 9-20 בנובמבר 2026 | UN News [1] |
| מקום | אנטליה, טורקיה | UN News [1] |
| נשיא COP31 | מוראט קורום (טורקיה) | UN News [1] |
| נשיא המשא ומתן | כריס באואן (אוסטרליה) | UN News [1]; Carbon Brief [3] |
| סעיפי סדר יום מהותיים | 102 לפני הפתיחה | Carbon Brief [3] |
| סעיפים עם טקסט טיוטה, 12 בנובמבר | 44 (11 נדחו, ל-48 אין) | Carbon Brief [7] |
| התחייבות הדגל | 35% חלק החשמל עד 2035, מכ-23% | Climate Home News [5] |
| מימון ציבורי שהובטח | כ-$11.7 מיליארד בשנה, לעומת כ-$40 מיליארד | Carbon Brief [4] |
| ארצות הברית | אינה משתתפת שנה שנייה | Reuters [2] |
טעויות נפוצות
להניח שיעד 35 by 35 מחייב.
הדרך הנכונה: זו התחייבות וולונטרית שמדינות בוחרות להצטרף אליה [5].
להתייחס לחשמול כאל אנרגיה נקייה.
הדרך הנכונה: ההתחייבות אינה אומרת כיצד מייצרים את החשמל, ולכן חלק מהתומכים מוסיפים תנאים [5].
לדווח על טקסט טיוטה כאילו סוכם.
הדרך הנכונה: נוסח בסוגריים לא סוכם; החלטות מאומצות רק במליאת הסיום [3][7].
לומר שטורקיה לבדה מנהלת את COP31.
הדרך הנכונה: טורקיה מחזיקה בנשיאות, אך כריס באואן מאוסטרליה מנהל את המשא ומתן [1].
לכנות את הירידה במימון קיצוץ של 70% בכל כספי האקלים.
הדרך הנכונה: הנתון של Carbon Brief מתייחס להתחייבויות ציבוריות חדשות של מדינות מפותחות, לא לכל המימון [4].
שאלות נפוצות
מהי COP31 ומתי היא מסתיימת?
ועידת האקלים של האו״ם לשנת 2026 באנטליה, טורקיה, הנמשכת מ-9 עד 20 בנובמבר 2026 [1].
מי מנהל את COP31?
מוראט קורום מטורקיה הוא הנשיא; כריס באואן מאוסטרליה מנהל את המשא ומתן [1].
מהי ההתחייבות לחשמול 35 by 35 ב-COP31?
שאיפה וולונטרית שהחשמל יספק 35% מהאנרגיה הסופית העולמית עד 2035, מכ-23% [5].
מדוע מימון אקלים הוא הסוגיה הקשה ביותר ב-COP31?
התחייבויות ציבוריות חדשות של מדינות עשירות ירדו ביותר מ-70%, לכ-11.7 מיליארד דולר בשנה [4].
האם COP31 תפיק החלטת כיסוי?
לא בטוח; רוסיה, ערב הסעודית ומדינות LMDC הטילו ספק בצורך בה [6].
מילון מונחים
- COP
- Conference of the Parties, ועידת הצדדים: הוועידה השנתית של המדינות במסגרת אמנת האקלים של האו״ם.
- החלטת כיסוי
- טקסט מדיני כולל המסכם את המסרים המרכזיים של הוועידה.
- חשמול
- מעבר של שימושי אנרגיה כמו חימום, תחבורה ותעשייה מדלקים לחשמל.
- היעד הגלובלי להסתגלות
- יעד קולקטיבי לאופן שבו מדינות מתמודדות עם השפעות האקלים.
- מעבר צודק
- מעבר לכלכלות דלות פחמן באופן שמגן על עובדים וקהילות.
- סוגריים מרובעים
- סימון סביב נוסח טיוטה שהמדינות טרם הסכימו עליו.
מקורות
- COP31 opens in Antalya: Can climate promises finally deliver results? UN News · 2026-11-09
- Conflict must not distract from climate action, leaders warn COP31 Reuters · 2026-11-11
- Interactive: Tracking negotiating texts at the COP31 climate summit Carbon Brief · 2026-11-05
- Analysis: Climate-finance pledges fall 70% as countries meet at COP31 Carbon Brief · 2026-11-11
- COP31's electrification pledge wins support, with caveats on clean power and finance Climate Home News · 2026-11-12
- COP31 Bulletin Day 4: Emerging economies question need for COP31 cover decision Climate Home News · 2026-11-12
- COP31 draft text update 12 November Carbon Brief · 2026-11-12
תגובות
הערות מובילות