🔶 מתקפה על דרום איראן וחסימה ימית; מבוי סתום לאיראן או לארה"ב?
🔻דיווח מאת אטפה ארבעאחאליאן
עם החרפה מחודשת של העימות הצבאי בין איראן לארצות הברית, דרום איראן בשבועות האחרונים הפך למוקד המרכזי של מתקפות טילים.
לפי דיווחים, מתקפות אלה כוונו למערכות הגנה חופיות, לתשתיות צבאיות סביב מצרי הורמוז וליעדים במחוזות ח'וזסתאן, הורמזגן, בושהר, סיסתאן ובלוצ'סטן, וכן גם לטהראן.
במקביל, ארצות הברית שמה על הפרק את ביצוע החסימה הימית נגד נמלים באיראן; צעד שמפקדת מרכז ארצות הברית, סנטקומ, מגדירה כמאמץ להגן על הספנות ולהבטיח את ביטחון המעבר במצרי הורמוז, ובו בזמן דונלד טראמפ טען כי השליטה במצרי הורמוז צריכה להיות בידי ארצות הברית, וכי מדינה זו גובה אגרות מספינות החולפות.
בהמשך, נשיא ארצות הברית חזר בו מההצעה הראשונית להטיל אגרות בגובה 20% על מטענים החוצים את מצרי הורמוז, נסוג מהעמדה והודיע כי רעיון זה הוסר וכי ההחלטה היא להחליף אותו בתוכניות בהתאם להסכמים מסחריים וכלכליים עם מדינות האזור במפרץ הפרסי.
גם איראן, בתגובה למתקפות, תקפה את בסיסי ארצות הברית בירדן, בבחריין ובכווית, והזהירה כי כל התערבות נוספת במצרי הורמוז תיענה בתגובה צבאית.
דובר צבא הרפובליקה האסלאמית הדגיש ש"התערבויות ארצות הברית באזור לא יישאו תוצאות" והצהיר כי איראן לא תיסוג מהדגש על השליטה והריבונות שלה במצרי הורמוז ותמשיך להילחם מול צעדי ארצות הברית; זאת בזמן שמדינות ערביות לחופי המפרץ טרם נמנעו עד כה מלהיכנס ישירות לעימות הזה.
כעת, האירועים הללו מעלים שאלות חשובות בפני משקיפים: מדוע דרום איראן הפך למוקד התקפות של ארצות הברית?
מה יהיו ההשלכות של המשך החסימה הימית על הכלכלה של איראן, ומי ישלם מחיר גדול יותר?
ולבסוף, האם המשבר יסתיים במו"מ או שהוא יכניס את המאבק על מצרי הורמוז לשלב חדש?
מהרדאד ופאהבי, פרופסור באוניברסיטת סורבון הצפונית וכלכלן, השיב על שאלות אלה בשיחה עם דוייטשה ולה פרסית.
מהרדאד ופאהבי, חוקר ומרצה באוניברסיטת סורבון הצפונית, שתיאוריית מלחמת המפרץ השלישית, "אנפאל", שלו זוכה להתעניינות בחודשים האחרונים, סבור שהגישה הנוכחית של ארצות הברית מושפעת מהלחצים הפוליטיים והכלכליים הפנימיים.
לדבריו, החשש מעליית מחירי הנפט, ההשלכות של המלחמה על כלכלת ארצות הברית, הבחירות הבין-תקופתיות וההתנגדות של חלק מהבסיס החברתי של טראמפ למלחמה, הובילו את וושינגטון לקבל שביתת אש; אולם הביקורות הפנימיות על תנאי הסיכומים דחפו אותו שוב לעבר החרפת לחץ צבאי.
האנליסט לענייני איראן מסביר: «ריכוז המתקפות על דרום איראן הוא הקדמה להחרפת החסימה הימית ולהגדלת הלחץ הכלכלי על הרפובליקה האסלאמית בתקווה לשינוי התנהגות; גם אם טראמפ מנסה לשמור את איום שינוי המשטר שוב כאופציה במבט קדימה.»
לדבריו, אסטרטגיה זו חסרת מטרה מוגדרת ולכן הוא רואה בה חוסר התמצאות שנובע מהיעדר תוכנית: «מה שאנו רואים היום, יותר מכל, מצביע על היעדר אסטרטגיה ברורה של ארצות הברית לצאת ממלחמת המפרץ השלישית.»
ופאהבי מייחס את הסיבה לכך שדרום איראן נבחרה כמוקד ההתקפות הנוכחי למעמד האסטרטגי של האזור במסחר החוץ של המדינה, ואומר: «חלק גדול מהיבוא, בעיקר סחורות חיוניות, וחלק ניכר מהייצוא מתבצעים דרך נמלים דרומיים, והמאמץ של הרפובליקה האסלאמית להפחית את התלות הזו באמצעות פיתוח נמלים צפוניים ומסדרונות מסחריים, לא הצליח להחליף את הנמלים הדרומיים.»
הוא מצביע על נמלי דרום כ"נקודת כשל קריטית" של כלכלת המדינה, כשהוא מתאר את נמל חומייני כ"מרכז הראשי של אבטחת מזון ולוגיסטיקה של איראן", ומוסיף: «כאשר חלק גדול מרשת תלוי בכמה צמתים, הפרעה באותם צמתים עלולה לשבש את כל הרשת.»
בהדגשה שה"מטרת התקפות אלה אינה רק צבאית, אלא לחץ על העורק המרכזי של המסחר החוץ ועל שרשרת האספקה של סחורות חיוניות של איראן", הוא מסביר: «שליטה מלאה במצרי הורמוז אינה פשוטה, שכן איראן, בהסתמך על יכולות לא סימטריות, ובהן מל"טים, מוקשים ימיים וטילים, עדיין יכולה ליצור שיבוש בתנועת הספנות בעלות יחסית נמוכה.»
קראו את הטקסט המלא של הדיווח באתר דוייטשה ולה פרסית.
Şərhlər
Ən yaxşı şərhlər